סורגת כיפה חדשה וגדולה בעקבות בקשה מזה זמן רב של בעלי האהוב. מתחילה אותה מתוך סרטון באינטרנט וההתחלה קלה ב"ה, סרגתי כך בעבר. ובהמשך? האתגרים גדלים בכיפה ובחיים. האם להרחיב האם לצמצם את הכיפה? ובחיים יש אתגרי בריאות במשפחה האם לתת בלי סוף ולהרחיב? האם לשים גבולות ולצמצם?

 

גם בספירות החג"ת – חסד, גבורה, תפארת. למדתי בבית הספר לתורת הנפש שיש 10 ספירות-10. החג"ת הם הכוחות הרגשיים, חסד – נתינה בצד ימין מולה גבורה בצד שמאל מצמצמת את החסד ובאמצע תפארת המשלבת את החסד והגבורה ומולידה משהו חדש-רחמים.

 

לאחר שהרחבתי בסריגת הכיפה (הוספתי עיניים), צמצמתי קצת והורדתי עיניים המשכתי בקו האמצע לסרוג ללא הרחבה או צמצום. כל זה בעולמי הקטן ומה בקשר לעולם הגדול? יש פחד מהעתיד ובכל זאת מה אני יכולה לעשות למען עם ישראל והגאולה שעוד לא עשיתי ועשו אחרים? מה אני יכולה להבין שעוד לא הבינו? או לאמר מה שלא אמרו? אני מבינה שאני קטנה ובכל זאת הרבי מלובביץ' אומר שכל אחד צריך לעשות בכל יכולתו את כל המאמצים למען הגאולה.

 

מה עוד אפשר לעשות למען הגאולה? אשמח לרעיונות יצירתיים.